אשר שפיגל

אשר שפיגל

ערב ליל הסדר הגיעו הנאצים לעיירה דוידקה שבצ'כוסלובקיה והודיעו ליהודים שמחר עליהם לאסוף בגדים במזוודה ולהיאסף בכיכר העירה

כל יהודי הכפר כותרו בכיכר ומשם נלקחו למפעל בו היו עצורים בתת תנאים ומשם נשלחו ברכבות לאושוויץ.

הנסיעה ברכבת נמשכה זמן רב ומתוארת כזוועה. הרכבות הגיעו לבירקנאו ישירות שם המתין דר' מנגלה וביצע סלקציה מי לעבודה ומי לתאי הגזים

סבתי – על שמה אני נקראת (טובה) נשלחה עם 3 אחיו של אבי: שעיה, ישראל וצבי לתאי הגזים. סבי נשלח לעבוד בהוצאת הגופות ושריפתן וכך חזה במחזה הנורא של גורל משפחתו

אבי ושני אחיו שהיו בעלי כשירות לעבוד נלקחו לעבודה

בשלב מאוחר יותר הופרדו וכל אחד נלקח למקום אחר

אחיו הגדול, בנימין, שרד עד סוף המלחמה אך לא עמד בסבל הקשה בצעדת המוות ובעת שכשל נורה בראשו

אבי שהיה בן 15 ואחיו הצעיר בן 13 שרדו את העבודה הקשה ושוחררו בתום המלחמה.

שניהם נפגשו בבית לאחר דרך ארוכה שעשו מפולין חזרה לביתם

את סיפורו של אשר שפיגל ז"ל מביאות לנו התלמידות לוטם פורת ושביט כהן ממחזור כ"ד בביה"ס עירוני א'  מודיעין. המורה יוני אלבז מתלווה  בהגשת הסיפור.  מפי ביתו של אשר שפיגל הג'ב טובי שגב שפיגל מנהלת